אודיה קורן

אודיה‏ קורן שיסגל (נולדה ב-13 במרץ 1960) היא קומיקאית ושחקנית תיאטרון וטלוויזיה ישראלית.

נולדה בגבעתיים לניצולת השואה פולה ודב קוריצ'ינסקי. בבית ספר תיכון למדה בתיכון שמעון בן צבי בעיר. בצה"ל שירתה בנח"ל. ב-1984 סיימה לימודי משחק בבית הספר הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי" לצד עידית טפרסון, יעקב כהן וענת וקסמן. בשנת 2001 יצא לאור ספר העוסק בזוגיות בשם "מיתה זוגית", אותו כתבה קורן יחד עם עומרי בר לב. בין השנים 2007 - 2014, הגישה לצד נתן דטנר את תוכנית הרדיו הלילית בגלי צה"ל "ציפורי לילה עושות עניין". שבועיים לאחר סיום דרכה של התוכנית עברו השניים להגיש מדי שבוע בצהרי יום שישי באותה תחנה את התוכנית "בטלים בשישי".

סטנדאפ

מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 עד שנת 2009 העלתה את מופע הסטנד-אפ "סליחה שאני נושמת". ב-2001 השתתפה לצד דודו דותן, אסנת וישינסקי, חנה לסלאו, רבקה מיכאלי ודורית פלד הרפז במופע הבידור "קונגרס הנשים המצחיקות". ב-2010 יצאה במופע סטנד-אפ בשם "סגורה לרגל שיפוצים".

בטלוויזיה ובקולנוע

ב-1986 שיחקה בסרט "תל אביב ברלין" שכתבה וביימה ציפי טרופה. ב-1990 גילמה את מיכל בסרט הטלוויזיה "מונית צהובה" שכתבה יפה כלב וביים חיים כלב. ב-1992 שיחקה בסדרה "חום טרופי" (Tropical Heat: Sweating Bullets) שביים סאם איגן. ב-1993 שיחקה בסרט "קפה עם לימון" שביים ליאוניד גורביץ', ודיבבה דמויות שונות בסדרה "דנבר הדינוזאור האחרון". בין השנים 1993 - 1995 הופיעה כפאנליסטית בתוכנית "אין עם מי לדבר" שהנחה יאיר גרבוז בערוץ 2. ב-1997 הגישה פינה קבועה בתוכנית "סיפור אהבה עם יוסי סיאס" בערוץ 3. ב-2001 גילמה את עמליה בסדרת הטלוויזיה שיצרו אורי ובני ברבש "מיי פירסט סוני" ששודרה בערוץ 2. ב-2003 גילמה את ליאורה בסדרת הטלוויזיה "צימרים" שביים חיים רינסקי ושודרה בערוץ 1. ב-2005 גילמה את ניצה אונגר בסדרה "טלנובלה בע"מ" לצד גילת אנקורי ושרון אלכסנדר. ב-2006 השתתפה בסדרה "פפראצי" ששודרה בyes ישראלי בהנחיית ארז בן הרוש ומיכאל הנגבי. ב-2008 גילמה את סיגלית בעונה הראשונה של סדרת הטלוויזיה שיצר סייד קשוע "עבודה ערבית". ב-2009 גילמה את מילכה בסדרת הטלוויזיה "חצויה". ב-2010 גילמה את סיגל בסרט הקצר "כמעט נורמלי" שביימה קרן בן רפאל. ב-2011 גילמה את יהודית קליין בסדרה "החיים זה לא הכל" שביים עדי בנימינוב, וגילמה את ורדה בסדרה "בנות הזהב" שכתבו אריק שגב ולי גילת וביימה שירלי דשא. באותה שנה הנחתה לצד הילה אלפרט ונרי ליבנה את התוכנית "נשים גדולות" בערוץ 24. ב-2013 שיחקה בסדרה הקומית "חברות" ששודרה בערוץ 10. ב-2013 גילמה את זיוה שיף בסדרה "פצועים בראש" שיצרו גיא עמיר וחנן סביון וביים ירון ארזי. ב-2014 הופיעה בסרט "אילוף הגוררת" שביים ריקי שלח.

בתיאטרון

במרכז התיאטרוני בנווה צדק: ב-1982 שיחקה בהצגה "הפטריוט" מאת חנוך לוין שביים עודד קוטלר. ב-1985 שיחקה בהצגה "המלך הלך לישון" מאת קובי ניב (על פי ספרו של יוסי אלפי) שביים ישראל גוריון. ב-1988 שיחקה בהצגה "נעורי ורדהל'ה" מאת חנוך לוין שביים אהרון אלמוג. שיחקה בהצגה "החייל הטוב שוויק" מאת ירוסלב האשק שעיבד רמי רוזן וביים אהרון אלמוג. בתיאטרון הבימה: ב-1989 שיחקה בהצגה "אדם" מאת יהושע סובול שביים גדליה בסר. בתיאטרון באר שבע: ב-2006 גילמה את איילין בהצגה "אחרון המאהבים הלוהטים" מאת ניל סיימון שביים לסלי לוטון. בתיאטרון הקאמרי: ב-2003 גילמה את נעמי בהצגה "אשה בעל בית" שכתב וביים שמואל הספרי. ב-2004 גילמה את גליה בהצגה "עקר בית" מאת ענת גוב שביימה עדנה מזי"א. ב-2008 גילמה את נעמי בהצגה "הגיל הנכון לאהבה" מאת יאיר לפיד שביים רוני פינקוביץ'. ב-2009 שיחקה בהצגה "לארץ המובטחת" מאת ז'אן קלוד גרומברג שביים שארל תורג'מן. הצגה זו הייתה פרויקט ראשוני מסוגו בארץ: קו-פרודוקציה בין התיאטרון הקאמרי של תל אביב, התיאטרון הפריסאי "דה רונד פואה" והתיאטרון הלאומי של ננסי. הבמאי הצרפתי, שארל תורג'מן, ביים בפריס את הגרסה הצרפתית וביים בישראל גרסה זהה של המחזה בעברית. ב-2012 גילמה את מוריה לפידות בהצגה "קיזוז" מאת אילן חצור שביים אלון אופיר. ב-2014 גילמה את סוניה בקופרודוקציה של תיאטרון חיפה והתיאטרון הקאמרי "וניה, סוניה, מאשה ושפיץ" מאת כריסטופר דוראנג שביים משה נאור. בתיאטרון העירוני חיפה: ב-2010 שיחקה בהצגה "הדודה של מנש" מאת אילן חצור שביים אלון אופיר . בתיאטרון יידישפיל: ב-2014 גילמה את שירלי ולנטיין בהצגת-היחיד "שירלי ולנטיין" מאת וילי ראסל שביים אלון אופיר , וכן בתפקיד סוניה בהצגה " וניה סוניה מאשה ושפיץ - קופרודוקציה משותפת לתיאטרון חיפה והקאמרי