ביטון

צילום: מארק ישאייב (הגדל)

יצירה אוטוביוגרפית, מפגש של דורות, נשים וזיכרונות
 
"נולדתי לשם "גולן"  ושנים חייתי עם הזהות הזו, 'הילה גולן', מנותקת מה'הילה ביטון' שיכולתי להיות.

 

אבא שלי, שעלה ממרוקו בגיל 4 עם משפחתו, שינה את שם המשפחה שלו, אחרי שנלחם על הגולן במלחמת יום הכיפורים, לפני שהתחתן עם אמא שלי, שנולדה בארץ להורים ניצולי שואה.במשפחה של אבא, משפחת ביטון, תמיד הרגשתי אהובה אם כי זרה לפעמים, כמו לא שולטת לגמרי בשפה.


לפני 3 שנים הפכתי לאמא, ומאז אני שומעת יותר את הקול ה'ביטוני' קורא מתוכי- איך אעביר את הזהות הזו לבת שלי, איך אחבר אותה לשושלת העמוקה והרחוקה הזו?


הזמנתי את הדודות שלי לתיאטרון, לבמה, ללמד אותי את מה שרק הן יודעות ויישאר לנצח."

 
 
ההצגה מבוססת על אירועים אמיתיים מחייה האישיים, עוסקת בזהות "חצי חצי" של גולן, יוצרת ובמאית: אמה- דור שני לניצולי שואה, ואביה- יליד מרוקו.

כאשר הפכה לאם וחזרה לגור בארץ לאחר תקופה ממושכת של מגורים בברלין, גולן חשה כי היא נדרשת להשיב על שאלות הנוגעות לזהותה, להגדיר אותה ולחשוב מה מתוכה היא רוצה להעביר לבתה הקטנה. בעיקר, היא מבקשת לבחון את "השיח העדתי", את היחסים בין אשכנזים למזרחים ומה הם עברו במשך השנים ואיך אפשר לגשת לשיח הזה היום ממקום מפויס המאפשר חקירה וגילויים חדשים.


ההצגה משלבת מוזיקה מקורית, סצנות מחייה של גולן ושיחות עם שחקניות והדודות על עברן, הדרך שהן עברו, על נשיות, שורשים והגירה.

בר ניווט לשוניות
יוצרים ושחקניםמדיה
  • כתיבה ובימוי: הילה גולן
    שחקניות יוצרות: מירי אלון, אורטל אבנעים- פרידמן, נועם שוסטר- אליאסי, ענת ארבל
    האחיות לבית ביטון: טובה קבילו, דבורה מילס, חפצי ממן
    מוסיקה: לילו
    תפאורה: אדר אביעם
    תנועה: מירי אלון
    תאורה: אלי אשכנזי
    מפיקה: ענת ארבל

    נגן עוד: שחאדה נאסר
    ייעוץ אמנותי: ניבה דלומי

    עבור אל הלשונית הבאה
תיאטרון חיפה
שלום, איך נוכל לעזור לך?